אנחנו כבר יודעים שכלבים מטבעם יכולים להיות סקרנים מדי וחלקם אפילו מעט מגושמים ורשלניים, במיוחד אם אלה רק גורים.
מסיבה זו עלינו להיות ערניים ולפקח עליהם בכל עת. גַם מעניין שיהיה מידע על הרעלה בכלבים, הסימפטומים שעלולים להתרחש, כמו גם עזרה ראשונה, במקרה שקורה להם משהו.
הגורמים העיקריים להרעלה בכלבים וכיצד אנו יכולים למנוע אותם
כדי למנוע מצב מסוג זה להתרחש, עלינו לעשות זאת שמור על חפצים מסוכנים מחוץ להישג ידם של הכלב שלנו, כגון על מדף מוגבה, או בארונות.
גם חשוב להימנע מצריכת דברים שנמצאים ברחוב ואל תאפשר להם לבלוע מי בריכה או להתרחץ בהם כאשר זה עתה קיבל טיפול כימי. אם אנו משתמשים בחומרי הדברה בגינה שלנו, עלינו למנוע מחיית המחמד שלנו ללקק אותנו, או לבוא במגע עם האזור עד שהמוצר יבש.
שלוש דרכים שבהן כלב יכול להשתכר:
- בְּעַל פֶּה: זה כאשר הכלב אוכל משהו לא הולם וגורם לו לשיכרון.
- מסלול עור: זה כאשר הרעל האמור בא לגעת בעור הכלב שלנו וסופג אותו וגורם לו להיכנס לגוף.
- מַסלוּל טִיסָה: זה כאשר החומר שנשאף על ידי הכלב שלנו, נכנס לגופו דרך מעברי הנשימה והולך לריאות.
תסמינים של כלב מורעל
כשהכלב שלנו הורעל, תסמינים מופיעים בדרך כלל מוקדם או להיפך לוקח הרבה זמן. הם מגוונים למדי, מכיוון שזה תלוי בסוג החומר שגרם להרעלה כאמור, כמו גם בכמותו.
בין התופעות השכיחות ביותר אנו יכולים למצוא את אלה:
- כאב בעוצמה רבה המלווה בגניחות.
- הקאות וגם שלשולים שבמקרים מסוימים יכולים להיות להם דם.
- גוף חלש ודיכאון.
- שיעול ונוכחות של התעטשות.
- אישונים מורחבים.
- עוויתות שרירים לא רצוניות, התקפים ורעידות.
- שרירים נוקשים
- חוסר התמצאות.
- שיתוק בכל אזור שנפגע, או שיתוק גוף מלא.
- ישנוניות מאוד עזה, או גם עייפות.
- היפראקטיביות פתאומית וריגוש.
- חוסר מודעות וגם קריסה.
- הפק רוק יתר על המידה.
- דימום מפתחים שונים.
- בעיות לב וכן בעיות נשימה.
- בעיות בתיאום כל אחת מהגפיים עקב בעיות נוירולוגיות.
- אֲדִישׁוּת.
- במקרים מסוימים עלולה להיווצר קרום רירי בצבע כהה.
- צמא יתר על המידה.
- הדחף להשתין לעתים קרובות מאוד.
- גירוי בקיבה.
- סימנים, דלקת, פריחה וגירוי בעור.
- אנורקסיה וחוסר תיאבון.
אם נצפה בנוכחות של אחד מהתופעות הללו, זה כן יש צורך שנקח את כלבנו לוטרינר.
עזרה ראשונה
כאשר הכלב שלנו חלש מדי או שיש לנו כבר את הידיעה שאמרה שהרעלה עברה שאיפה, העיקר הוא קח את זה לא שטח פתוח, עם הרבה אור ואוורור. חשוב להיזהר מאוד בהרמתו.
מצד שני, יש צורך בכך בואו נסיר את הרעל שנראה לעין בזהירות רבה, על מנת למנוע מכל חיית מחמד או אדם אחר להשתכר. עלינו לקחת דגימה קטנה כדי שהווטרינר יוכל לתת אבחנה טובה יותר.
צרו קשר עם הווטרינר.
כשיש לנו כבר את כל המידע הדרוש על הרעל, זה חשוב ש למסור כל אחד מהנתונים הללו לווטרינר, הכמות שהכלב שלנו הצליח לצרוך וכמובן הזמן שחלף מאז הבליעה.
המומחה הוא זה שיציין את העזרה הראשונה שעלינו ליישם, תוך התחשבות בזיהוי הרעל.
הימנע מהצעת מים, מזון, שמנים, חלב או כל תרופה ביתית אחרת, שכן העיקר הוא לקבוע את הרעל האחראי להרעלה.
כאשר ההרעלה היא ידי ליצור קשר עםזה בסיסי לרחוץ את הכלב שלנו עם הרבה מים להסרת החומר.